בת פסיה ופרידל. נולדה בשנת תרס"ד (1904) בעיר צ'רנוביץ ברומניה. בשנת 1933 עלתה עם בעלה, בנה ובת לארץ-ישראל והתיישבה בקרית חרושת. אישה פעילה ונדיבה היתה רבקה: לקחה חלק בפעילות ציבורית בגן הילדים, בבית הספר ובעזרה למשפחה במצוקה. גם לשורות ה"הגנה" הצטרפה. כמה ימים לפני מותה אף התנדבה לבשל עבור מתנדבים לשמירה, שאמורים היו להגיע לישוב. ביום כ"א בתמוז תרצ"ח (20.78.1938), נערכה התקפה על קרית חרושת. כנופיה בת 80-100 איש חדרה לישוב, פרצה לצריף של משפחת שפיגלר, דקרה וירתה באם רבקה, ובבנה יעקב בן ה-12. ראש המשפחה בן ציון לן אותו ערב חיפה ואילו הבת הקטנה קלרה, בת שש, הצליחה לברוח תוך כדי המהומה אל השכנים וכך ניצלה. רבקה ובנה נטמנו בקבר אחים במקום בו עמד צריף שכניהם - משפחת גוטרמן - שנשרף על יושביו באותה התקפה. השאירה בעל ובת.